אנשים ששמעו אותי מספרת על ההבטחה שנתתי לאמי ואמרו לי: את חייבת לכתוב את זה. אנשים ששאלו מתי הספר ייצא, עודדו ודחפו – ובעיקר הבינו שהסיפור הזה אינו רק סיפור משפחתי. יש בו שיחה רחבה יותר על זהות, שורשים, נשים, אמונה, שייכות ועל המקום שאנחנו נותנים לסיפורים שלא תמיד זכו להישמע מבפנים.

האמונה הזאת הייתה משמעותית עבורי יותר מכפי שהם אולי ידעו.

כשהגיע הרגע להוציא את ״אבן מצולקת״ לאור ולפתוח את הפרק החדש של Fentay, רציתי ליצור מקום גם לאנשים שיבחרו לומר:

אנחנו מאמינים בסיפור הזה.
אנחנו מאמינים בשיחות שהוא מבקש לפתוח.
ואנחנו רוצים לעזור להן להגיע לעוד אנשים.

כך נולדה מהדורת המייסדים.

לא כעוד גרסה של הספר עם יותר פריטים, אלא כדרך ליצור סביב ״אבן מצולקת״ ו-Fentay מעגל ראשון של אנשים שמאמינים בערך של הדברים שהם מבקשים להביא אל העולם.

עבורי, מייסדת או מייסד אינם רק מי שהיו כאן בהתחלה. הם מי שבחרו לעזור לרעיון לנוע הלאה.

הבחירה הזאת נותנת לי רוח גבית להמשיך לכתוב, ליצור ולבנות את עולם התוכן של Fentay.

לא כל דבר בעל ערך אפשר למדוד במחיר. לפעמים הערך הוא לדעת שבחרת להיות שם כשמשהו התחיל – ולעזור לו לעשות את צעדיו הראשונים בעולם.

קיר המייסדות והמייסדים של Fentay

כאשר המעגל יתמלא, שמות המייסדות והמייסדים שיבחרו בכך יישארו מתועדים באתר Fentay לצד מספר העותק שלהם.

לא כרשימת לקוחות, אלא כתיעוד של האנשים שבחרו להיות חלק מראשית הדרך.

200 שמות.
200 עותקים ממוספרים.
200 אנשים שבחרו להיות שם בהתחלה – ולעזור לסיפור ולרעיונות שמאחוריו לנוע הלאה.

***כמובן, מי שיעדיפו שלא לפרסם את שמם יוכלו להישאר אנונימיים.

הפוסט מהדורת המייסדים הופיע לראשונה ב-Fentay Hebrew Archive (HE).

״אבן מצולקת״ התחיל מהבטחה שנתתי לאמי, נֶגֶסְטִי – שיום אחד אספר את סיפורה.

גדלתי בישראל עם הסיפורים על הבית שהשאירה מאחור באתיופיה: על המשפחה, הנשים, האמונה, המסורת, האהבות והאובדנים. במשך שנים הם חיו בתוכי כחלק מהסיפור המשפחתי שלנו.

שנים אחר כך, במסע שלי כדיפלומטית ישראלית בעולם, גיליתי עד כמה הסיפור הזה גדול מאיתנו. לא פעם עצם הנוכחות שלי – דיפלומטית ישראלית שחורה, ילידת אתיופיה – עוררה סקרנות ושאלות: מאין באתי? מהו הסיפור שלי? דרך השאלות האלה יכולתי לפתוח שיחה רחבה יותר על ישראל ועל יהדות, ולחשוף בפני אנשים עולם שרבים מהם כלל לא הכירו: קהילה יהודית עתיקה באתיופיה, אמונה עמוקה, כמיהה בת דורות לירושלים וזהות ישראלית שיש בה יותר מסיפור אחד.

כששבתי לאתיופיה במסגרת שליחותי הדיפלומטית, פגשתי מחדש את הארץ שבה נולדתי ואת העולם שממנו הגיעו הוריי. הסיפורים ששמעתי בילדות קיבלו פתאום מקום, ריח, פנים ונוף.

בשנה האחרונה לשליחותי בהולנד גמלה בי ההחלטה שהגיע הזמן לקיים את ההבטחה ולכתוב את הספר. זו הייתה תקופה שבה השיח על ישראל היה קשה ומאתגר במיוחד, ושוב נוכחתי בכוחו של סיפור אנושי ליצור קשב וחיבור גם במקום שבו טיעונים לבדם כבר אינם מספיקים.

כשהתחלתי לכתוב, הבנתי שאינני מבקשת רק לספר את קורות חייה של אישה אחת. רציתי להיכנס דרך הספרות אל עולם שלם – אל חיי הנשים, הבית, האמונה, היחסים, השתיקות והבחירות – ולאפשר לקוראים לפגוש אותו מבפנים.

מתוך סיפורה של אמי, הזיכרון המשפחתי והדמיון הספרותי נולד ״אבן מצולקת״ – רומן אישי מאוד עבורי, הפותח צוהר לעולם ולסיפור שכמעט לא סופרו מבפנים.

עכשיו הגיע הזמן שלו לצאת מהבית שלנו ולפגוש אתכם.

הפוסט ׳אבן מצולקת׳ הופיע לראשונה ב-Fentay Hebrew Archive (HE).

אולי משום שגם הספר הזה הגיע אליי כך – מסיפור שאמי מסרה לי ושאני בחרתי להעביר הלאה. היה לי טבעי ליצור מארז שמאפשר לסיפור להמשיך את דרכו גם בין הקוראים.

עותק אחד בשבילכם. והשני – למי שתבחרו.

כי כשסיפור נוגע בנו באמת, לפעמים אנחנו לא רוצים לשמור אותו רק לעצמנו.

הפוסט מארז ״אחת בשבילך, אחת להעביר הלאה״ הופיע לראשונה ב-Fentay Hebrew Archive (HE).

ככל שכתבתי, חשבתי לא רק על אמי, אלא על כל אותן נשים שהיו עבורנו בית עוד לפני שידענו לקרוא לזה בשם. נשים שנתנו, החזיקו, ויתרו, אהבו והשאירו בנו חותם שלפעמים אנחנו מבינים את עומקו רק כשאנחנו גדלים.

מתוך המקום הזה נולד מארז ״לאמא שלי״.

לא רק כדי לתת ספר, אלא כדי ליצור רגע שמאפשר לעצור ולומר:
אני רואה אותך. אני זוכרת. תודה על מה שנתת לי ועל מה שנשאר בי ממך.

הפוסט מארז מתנה לאמא הופיע לראשונה ב-Fentay Hebrew Archive (HE).

בעולם העסקי, בדיפלומטיה, בחדרים גבריים ובמרחבים שבהם הייתי לעיתים האישה השחורה היחידה, פגשתי שוב ושוב את אותו מתח: הרצון להשתלב, בלי לאבד את עצמי בדרך.

במהלך השנים חייתי ופעלתי מול אנשים ותרבויות בארבע יבשות שונות. הקודים השתנו, השפות השתנו, החדרים השתנו – אבל שאלה אחת נשארה:

כמה מעצמי אני מביאה איתי לחדר?

במשך שנים היה בי כמעט רעב לפצח את הדבר הזה. להבין איך מתמודדים עם סטריאוטיפים, עם ציפיות ועם האופן שבו אחרים כבר החליטו מי את עוד לפני שאמרת מילה – ובכל זאת מצליחים לגרום להם לראות משהו אחר.

למדתי מנשים שעשו זאת לפניי. התבוננתי. ניסיתי. טעיתי. דייקתי. ובעיקר הבנתי שלקחת מקום אינו ללמוד להיות גדולה יותר, חזקה יותר או קולנית יותר.

בסוף, אין מנוס מלהקשיב לעצמך.

לקול שיודע מה נכון לך.
לקול שמזהה מתי את מוותרת על חלקים מעצמך כדי להתאים.
ולקול שמזכיר לך שאת לא צריכה להפוך למישהי אחרת כדי להיות ראויה למקום שלך.

מתוך ההבנה הזאת נולד ״לקחת מקום״.

לא כדי ללמד נשים להיות יותר.
אלא כדי לעזור להן להפסיק להיות פחות ממה שהן כבר.

הפוסט מארז "לקחת מקום" הצטרפי למעגל הראשון הופיע לראשונה ב-Fentay Hebrew Archive (HE).

כתבתי אותו מתוך זיכרונותיה וסיפוריה של אמי, ומתוך העולם של נשות בית ישראל באתיופיה – אבל לא כדי להשאיר את הסיפור בעבר.

עניין אותי מה אנחנו נושאים מהנשים ומהאנשים שבאו לפנינו; מה הופך לזיכרון, מה הופך לזהות, ומה אנחנו בוחרים להעביר הלאה.

אולי זו גם הסיבה שאני אוהבת את הרעיון של מועדוני קריאה סביב הספר. כי ברגע שכמה אנשים קוראים את אותו הסיפור, הוא כבר לא נשאר רק בין הסופרת לקורא. כל אחת מגיעה אליו עם החיים שלה – והשיחה שנוצרת היא כבר סיפור חדש.

הפוסט אבן מצולקת | חבילת מועדון קריאה – 5 ספרים הופיע לראשונה ב-Fentay Hebrew Archive (HE).

כתבתי אותו מתוך זיכרונותיה וסיפוריה של אמי, ומתוך העולם של נשות בית ישראל באתיופיה – אבל לא כדי להשאיר את הסיפור בעבר.

עניין אותי מה אנחנו נושאים מהנשים ומהאנשים שבאו לפנינו; מה הופך לזיכרון, מה הופך לזהות, ומה אנחנו בוחרים להעביר הלאה.

אולי זו גם הסיבה שאני אוהבת את הרעיון של מועדוני קריאה סביב הספר. כי ברגע שכמה אנשים קוראים את אותו הסיפור, הוא כבר לא נשאר רק בין הסופרת לקורא. כל אחת מגיעה אליו עם החיים שלה – והשיחה שנוצרת היא כבר סיפור חדש.

הפוסט אבן מצולקת | חבילת מועדון קריאה – 10 ספרים הופיע לראשונה ב-Fentay Hebrew Archive (HE).